אביתר, בני השני, היה חיוור כסיד בגיל 9 חודשים. בבדיקת המוגלובין נמצא ערך של 8 (גרם) כאשר הערך התקין הוא בסביבות 12. בזמן לידתו ההמוגלובין היה בסביבות 14. נשאלה השאלה היכן נעלם חלק מדמו של תינוק שלא נצפה מדמם כלל.
בשנת 1976, כשאביתר נולד, ההסבר לתופעה לא היה ידוע, ולכן לא ניתן היה לדבר על מניעה. הטיפול הוא פשוט, אז והיום. סירופ של ברזל, כפית אחת ביום, למספר חודשים. היום הסיבה העיקרית לחסר דם בילדים עד גיל שנה ידועה.
חלב פרה הוא הסיבה העיקרית. חלב פרה גורם לתינוקות רבים לדמם ממערכת העיכול, יומיום, קרוב לודאי כתגובה לחלבון כלשהו הנמצא בחלב. קרוב לודאי שמדובר כאן ברגישות יתר של כלי דם או רירית המעי לחלבון חלב פרה .
אבקת חלב פרה אינה גורמת לדימום כמו חלב פרה מפוסטר. בזמן הכנת החלב כמזון לתינוקות בצורת אבקה משתנים אותם חלבונים האחראים לרגישות יתר זו. לא ידוע עדיין אם מוצרי חלב כמו גבינות או מעדני חלב, גורמים לדימום בתינוקות. אני מניח שכן. משרד הבריאות הישראלי דורש מתן ברזל לכל התינוקות, להשלים את מה שאובד. אחרי גיל שנה המעי "מתחסן" כנגד אותו החלבון ואינו מגיב באובדן דם.
חלבוני החלב (הקזאין ומי הגבינה), המצויים גם באבקת חלב לתינוקות, מפריעים בספיגת הברזל ממערכת העיכול. עוד סיבה להעדיף את חלב הסויה המועשר לתינוקות במקום חלב שמקורו בפרה. תגובת המעי המתבטאת בדימום לאחר צריכת חלב פרה אינו יחודי לתינוק. גם באוכלוסיה המבוגרת קיימת תופעה דומה, אך בעוד שאצל הקטנים הדימום הוא איטי וממושך וסמוי (לא רואים את הדם מכיון שהוא מתערבב בצואה) הדימום במבוגרים הוא דימום ממשי, שניתן לראות, ולרוב שלילי בבדיקות צואה לדם סמוי. נרחיב מעט בפרק הדן בדימום במבוגרים.
הערה לסיום: מתן ברזל לתינוקות, בצורה גורפת, ללא בירור למה חסר הברזל, כמו שדורש משרד הבריאות, דורש דיון.
לנכדי, לכשיוולדו, לא נוסיף ברזל. האם עודפי הברזל שנותנים לתינוק שוקעים ברקמות אחרות? האם הברזל תורם לעליה ברמת הרדיקלים החופשיים במערכת העיכול ובגוף? ניתן להניח שהעמסת ברזל בגיל זה, ובכל גיל אחר, מוצדקת רק לאחר הוכחת חסר ברזל בדם.
קישורים לשאר חלקי הספר:
חלב פרה וחסר דם בתינוקות
אלרגיה לחלב פרה ורפלוקס קיבתי - וישטי
אולי תתענייני גם ב: