אני יוצא מתוך הנחה שאלוהים, או אם תרצו קיראו לו הטבע, ברא אותנו בצורה מעולה, אולי אפילו מושלמת. הוא, ללא ספק, איננו רע או חורש מזימות או נוקם ונוטר והוא לא תכנן שיהיה לאדם, יציר כפיו, סרטן, או סוכרת, או מחלות פרקים, או לחץ דם גבוה, או אסטמה או טרשת נפוצה. הוא עשה אותנו כיצירה האולטימטיבית בעולם, והשקיע בנו את מירב ניסיונו האבולוציוני. הוא נתן לנו מנגנוני הגנה והבראה עצמית, אבל הוא לא תיאר לעצמו, בדימיונו הכי אלוהי, שנאכל מזון שלא נועד לנו על פי תיכנונו המקורי.
הוראות התזונה, שניתנו מיד אחרי בריאת האדם היו פשוטות:
"ויאמר אלוהים - הנה נתתי לכם כל עשב זורע זרע... ואת כל העץ אשר בו פרי... לכם יהיה לאוכלה" (בראשית א', כ"ט).
כלומר - ירקות, פירות, חומוס, טחינה, פיתה, אורז, סויה, שקדים, אגוזים לסוגיהם ועוד.
גם הדת הנוצרית הפנימה את הרעיון שמחלות האדם הן העונש על מעשיו.
אולי קשה לנו להבין זאת, אך המחלות קשורות למעשינו, וגם האכילה היא מעשה.
מרבית המחלות הכרוניות של האדם, המאפיינות את העולם המערבי, צומחות אט-אט, בהתאם ליחסים בין הגנטיקה היחודית של החולה לעתיד, מזון שאינו מתאים לו, לאורך שנים, ומתחים נפשיים. זהו "השילוש הקדוש" הנמצא בבסיס החולי הכרוני. בתנאים בהם ההתפתחות איטית, ומשך השתרשות המחלה שאינה מאופיינת בתלונות מסויימות, קשה לזהות את ה"אשמים" בקריסת המערכות שתבוא.
מעקב בקבוצות אנשים העוברות מהמזרח הרחוק או מאפריקה לארצות המערב, המשנות את הרגלי האכילה המקוריים, בד בבד עם קשיי ההסתגלות הרגשית, מצביעה בבירור כי השילוב של שלושת הגורמים הנ"ל מהוה את היסוד למחלות של הארצות המפותחות. מחלות כגון הסוכרת, מחלות לב ולחץ דם, בריחת סידן המוליכה לשברים, מחלות ראומטיות, מחלות הסרטן ועוד, הן "המחיר" שהמהגרים משלמים בעיקר בגלל שינוי התזונה.
נסיון להוכיח כי מזון מסויים, שאוכלים ממנו הרבה שנים, קשור למחלה כלשהי, זוהי משימה שעשויה להמשך שנים רבות, מאחר ולא מדובר כאן בחיידק, נגיף או רעל ידוע, שקל לזהותם. כלי המחקר להם אנו זקוקים לגילוי הגורמים למחלות כרוניות הם הסקרים האפידמיולוגיים ועבודת מעבדה עם חיות ניסוי. אלו דורשים זמן רב, מחשבה, מסירות ודבקות במטרה מתוך אמונה שחייבים לעזור לכל החולים באשר הם. אל מול החוקרים, שטובת האדם נגד עיניהם, יעמדו תמיד אלו שעיניניהם הכלכליים עיקר עינינם.
תעשית הסיגריות היתה עסק ריווחי במאה שעברה. ארבעים שנה נדרשו כדי שנזקי העישון המצטברים יתבטאו בהופעת סרטן ריאה, באנשים בעלי גנטיקה מתאימה. למרות שהנתונים האפידמיולוגים הראשוניים הצביעו על הקשר בין העישון לסרטן, היו רופאים שלקחו חלק בתעמולה לעידוד העישון. העישון משמש כאמצעי מרגיע, הם טענו. היתה אמת בדבריהם, אלא שהמחיר האישי והלאומי המצטבר היה גבוה.
נתונים על הנזק למעשן, הפגיעה בריאה ובשלפוחית השתן, בלב, בכלי דם בכלל ובכלי הדם של האיבר הזכרי וכן הנזקים למעשן הפסיבי, עברו את שלב ההוכחה הודאית. שנים רבות חלפו, רבות מאד, וכמה מליונים של מתים, עד שקומץ אנשים הביא את חברות הטבק אל בתי המשפט.
היום אנו כבר זוכים לראות את מעשני ניו יורק יורדים במעלית מבנינים רבי קומות כדי להתענג מעט מהסיגריה, על המדרכה, ליד דלת הכניסה לגורד השחקים, כדי להעלות את רמת הניקוטין בדם ולהירגע או לטוס במטוס ללא ניקוטין ולאכול במסעדה עם עשן שמקורו בבישול בלבד. כל זאת תודות לאותם לוחמים, מאמינים וחולמים, שלא בקשו דבר לעצמם, אלא אויר נקי לנשום.
הספר הזה נכתב כי אני מאמין באמונה שלמה, שניתן להיות בריאים יותר, כפרטים וכחברה. לשם כך צריך לאתר את המזיקים לנו בסביבתנו. אנסה להראות כי חלב פרה ומוצריו, הם מהגורמים הנכבדים הקשורים לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. אין ספק שיש עוד גורמים, וגם זמנם יגיע. מנגד, ננסה להראות את החשיבות של הסויה ומוצריה, כגון חלב סויה והטופו, בשיפור הבריאות העתידית של העולם המערבי.
תוספות להקדמה
בבית הספר לרפואה בירושלים לא לימדו אותנו את מחשבות הרמב"ם בנושאי הבריאות. אני חושש שגם היום אין הנושא כלול בתוכנית הלימודים. חכמתו נועדה לכולנו, למעיינים בכתביו ולא דוקא לבעלי מקצוע הרפואה.
אמר הרמב"ם: "לו הנהיג עצמו האדם כמו שינהיג בהמתו אשר ירכב עליה, היה ניצל מחוליים רעים רבים. וזה, כי אתה לא תמצא אחד מבני האדם שיתן לבהמתו מספוא יותר מדי, והוא, יאכל מבלי שיעור ומחשבה."
ובשפתנו: אכול פחות, תנצל ממחלות. וביחס לתחילת הטיפול במחלות כתב הרמב"ם: "וכן צוו הרופאים לכל רופא כי הוא, אם יוכל להנהיג החולי בשיעור המזון לבד, לא ינהיג אותו ברפואה". ובמילים שלנו - כרופא, נסה לטפל במחלה ע"י שינוי המזון תחילה, אם השכלת ללמוד זאת, ולא על ידי מתן תרופה.
ד"ר פאאבו אאירולה, שלא היה רופא קונבנציונלי, כתב את המשפט הנבואי של העתיד בנושא הבריאות:
"אם הרופאים של היום
לא יהיו התזונאים של מחר
אזי התזונאים של היום
יהיו הרופאים של מחר"
אין ספק שהספרים שהוא פירסם בשנים האחרונות תורמים לבריאות הרבה יותר מאשר מרבית הספרים התופסים מקום בספריות הרפואיות. ב"התזונאי של היום" אין הוא מתכוון לתזונאי שלמד פעם וחושב כמו פעם. אותו תזונאי אינו ממליץ על מאכלי חלב פרה, כמו פעם. דרך אגב, לא ראיתי ולו מאמר רפואי אחד המתאר מישהו שבריאותו השתפרה בעקבות צריכת מוצרי חלב.
להיות יותר בריא בחברה שלנו, החברה המערבית, זה זול ! ראשית לאכול פחות.
להיות חולה זה יקר, למשרד הבריאות מרגע איבחון המחלה ובמחיר המזון שהחולה לעתיד קונה לעצמו !
קישורים לשאר חלקי הספר:
הקדמה
אלרגיה לחלב פרה ורפלוקס קיבתי - וישטי
אולי תתענייני גם ב: