הילד לא רוצה אוכל בריא - מה עושים?

עשית הכל לפי החוקים. מגיל קטן נתת דוגמא אישית, דאגת שתמיד יהיו ירקות ופירות חתוכים על השולחן, היללת את האוכל הבריא, ובכל זאת - הילד לא רוצה לאכול את כל האוכל הבריא הזה. מה עושים? לא מתייאשים. חשיבות צריכת המזון הבריא היא רבה עבור הילד שלך ועבור כל המשפחה. יש מגוון פתרונות שניתן ליישם. זה עובד!

1. אם כבר סוכר - אז לטובתנו.

חסרונות צריכת הסוכר הם רבים: הוא עלול לדכא את מערכת החיסון, עלול לגרום לפגיעה בראייה, לקשים בריכוז, לעייפות, למחסור בויטמינים ומינרלים, לחרדות, כאבי ראש, מאיץ תהליכים סרטניים ועוד ועוד.

ילדים אוהבים סוכר. גם מבוגרים. מעבר לעובדה שמאכלים מתוקים הם פשוט טעימים, צריכה קבועה של סוכר לבן עלולה לגרום להתמכרות לאותם מוצרים שמכילים אותו. לכן הכי טוב עבורנו ועבור ילדנו הוא לצמצם ככל שניתן צריכת מוצרים שמכילים סוכר לבן.

השאלה הגדולה: איך???

- אם אין בבית - לא אוכלים. קודם כל חשוב שבבית לא יהיו באופן קבוע ממתקים, קורנפלקס (99% מהם מכילים סוכר), מעדני חלב ממותקים, שתייה מתוקה מכל סוג.

- נותנים לילד מתוקים בריאים - האופציה הטובה ביותר היא פירות. אם הילד מסרב לאכול פירות אז אפשר להשתמש באהבה של הילדים למתוק על מנת לגרום להם לצרוך מאכלים בריאים.  בדרך זו אנחנו מקלים על הגמילה מסוכר והילד לא מרגיש בחיסרון של הממתקים או שהוא מפסיד משהו. הנה כמה רעיונות:

כדורי שוקולד

חטיפי אנרגיה

2. אסטרטגיית מזעור נזקים

איך ניתן לשמור על בריאות ילדנו בלי שיסכימו לצרוך אוכל בריא? מצמצמים את הנזק עד כמה שניתן. מגבילים בצורה משמעותית את צריכת הסוכר, מוצרי החלב (על הנזקים של צריכת מוצרי החלב), ואוכל תעשייתי. ניתן להחליף דומה בדומה. למשל: במקום ממתקים תעשיתיים, אפשר  להכין בבית ממתקים או עוגות ועוגיות מקמח מלא ולהשתמש בפחות סוכר. הילד אוהב אוכל מטוגן? במקום שניצל מעוף להכין כרובית מצופה בפירורי לחם או שניצל טופו. עדיין מזונות מטוגנים אבל בריאים יותר. במקום צ'יפס מתפוחי אדמה, להכין צ'יפס מבטטה שמכילה יותר ויטמינים, להחליף ארטיק תעשייתי בארטיקים ביתיים או בגלידות בהכנה בייתית.

3. נצחונות קטנים - משמרים את מה שכן עובד

האם יש לפחות מאכל בריא אחד שהילד כן אוהב? לשבח אותו על כך ולתת לו ממנו באופן קבוע וכמה שיותר. במקביל כדאי לטפח גם הרגלים בריאים אחרים שהילד עושה כמו צחצוח שיניים, ביצוע פעילות גופנית, כשהוא הולך לישון יפה וכו'.

4. לטעום, לטעום, לטעום

לעודד בכל דרך טעימות של מאכלים בריאים. אפשר לעשות זאת בדרך של משחק. ילדים בררניים במיוחד שמסרבים לטעום, אפשר להציע להם ללקק או אפילו רק להריח. עם הזמן, החשדנות והרתיעה כלפי המזונות הבריאים ילכו ויפחתו. ילדים שכן טועמים יתרגלו עם הזמן לטעמים חדשים ויהיה להם קל יותר לצרוך את אותם מזונות שטעמו כמה פעמים.

לגבי ילדים שלא מוכנים בשום אופן לטעום - סבלנות. ואם קרה הבילתי יאומן והילד הסכים לטעום פירור של פרי או ירק או כל דבר אחר שהוא בריא, לקפוץ על ההזדמנות. להרעיף אלף שבחים על הילד. אם היה לו טעים, להגיד לו: "אתה רוצה שבכל יום שלישי, אני יכין לך / יתן לך את המאכל הזה?" ולהקפיד לבצע.

5. מיץ, מיץ, מיץ

נוכל להקל על ילדים שקשה להם לטעום אוכל חדש ע"י עשיית מיץ. מיצים יתר קל לטעום מכיוון שהמרקם שלהם הוא חלק והומוגני - בדיוק כמו שילדים מעדיפים. כך הילד יצטרך להתמודד רק עם קושי אחד מבחינתו - הטעם, ולא המרקם. לא הייתי מתחילה עם מיץ עשב חיטה... מיצי פירות בדר"כ אהובים על ילדים וניתן להכין אותם (או לקנות) בכל עונה יחד עם הילדים.

6. בקיץ - ארטיקים, בחורף - מרקים

דרך קלה במיוחד להחדיר קצת פירות וירקות לגופו של הילד הסרבן הוא באמצעות ארטיקים ומרקים. ניתן להכין ארטיקים טבעיים מפירות במגוון צבעים וטעמים. בחורף, אפשר לטחון ירקות בתוך מרקים - כמו מיצים, גם מרקים ניתן לעשות במרקם הומוגני, ללא חתיכות, בדיוק כמו שילדים אוהבים. כאן הילד מרוויח פעמיים - מצד אחד בריאות, מצד שני איזה כיף לילד שאמא שלו מרשה לו לאכול כמה ארטיקים שהוא רוצה!

7. לא לשאול יותר מדי שאלות

אנחנו כמבוגרים מאוד אוהבים אוכל מגוון ותמיד מחפשים מאכלים חדשים וטעימים כדי להעשיר את התפריט. אבל אצל ילדים מגוון יכול להיות מבלבל. ילדים אוהבים שיש חוקיות, שגרה ושהדברים ברורים להם וידועים מראש.

אחת השאלות הכי קשות שאנחנו לעתים מציגים בפני הילד היא: "מה אתה רוצה לאכול?"

אם הילד לא עונה, אחת הטעויות היא להתחיל להציע אינספור אופציות. מבחינתו של הילד, שווה לו להמשיך לסרב, אולי בסוף יציעו לו משהו שווה במיוחד? לכן בכל ארוחה מומלץ לתת לא יותר משתיים או שלוש אופציות קבועות ומוכרות.

הרבה ילדים אוכלים מצוין בגן, ובבית פחות. יכול להיות בגלל האכילה החברתית, אולי בגלל שהאוכל מאוד טעים ואולי בגלל ש"זה מה יש". הילד יודע שביום שלישי אוכלים קציצות ואורז וגם אם יצרח, יבכה ויתחנן הוא לא יוכל לקבל שניצל. גם בבית כדאי שהדברים יהיו ברורים וקבועים.

8. לא, זה לא!

הכוונה כאן היא ל"לא" של הילד. אם הילד אומר שהוא לא רוצה לאכול או לא רעב, אנחנו נאלץ פשוט להאמין לו. לפעמים בתהליך של שינוי תזונתי, הילד יסרב לאכול כל דבר שהוא מעט שונה ממה שהוא רגיל. זה בסדר, הוא לא יגווע ברעב זה בטוח. לפעמים בדיעבד אנחנו מבינים שהילד לא רצה לאכול כי אכל הרבה בגן, הייתה לו עצירות, חום וכו'. יכול להיות שהילד רגיל כשהוא מסרב לאכול, שאנחנו ממשיכים להציע לו עוד ועוד אפשרויות עד שמגיעים לאפשרות המפתה ביותר (מתוך לחץ שהוא יאכל משהו) - עוגיות, עוגות, ממתקים או איזשהו מאכל תעשייתי כזה או אחר.

9. סבלנות, התמדה ושמירה על רוגע

להכריח את הילדים שלנו לאכול בריא או לאכול בכלל - אי אפשר. כל שנותר לנו לעשות הוא להתנהל בצורה רגועה ונעימה סביב הנושא בתקווה שזה יניב תוצאות יום אחד.  במקרה הטוב, זה יקח כמה שבועות עד שנראה איזשהו שינוי בהרגלי האכילה של הילד. גם אם זה יקח כמה חודשים או שנים - המאמץ ישתלם. שינוי אורחות חיים, כמו אצל מבוגרים גם אצל ילדים זהו תהליך. שמירה על סבלנות ואווירה שלווה, תשדר לילדים שזהו תהליך שכיף להשתתף בו ובסופו של יום כל המשפחה מרוויחה ממנו.

נטורופתית ענת טל