ספרים לילדים לעידוד אכילה בריאה

להציל את אצידופילוס

ספר שמלמד על החשיבות שבאכילת סיבים תזונתיים. ספר מעולה שמסביר בצורה ברורה על חיידקי המעיים והתפקידים שלהם. הספר מכיר לילדים שתי קבוצות חיידקים - טובים ורעים ומפרט מה עוזר לחיידקים הטובים (ירקות) ומה עוזר לחיידקים הרעים (ממתקים). 

כשאני מקריאה את הספר לילדים, בכל מקום שכתוב רק "ירקות" אני מקריאה "ירקות ופירות"

אני מבננה

למה אני מבננה? כי מה שאנחנו אוכלים הופך להיות חלק מהגוף שלנו.

ספר ללא עלילה שמסביר בצורה יפה למה חשוב לאכול בריא, איך הפסולת יוצאת מהגוף, איך האוכל משמש לפעמים כתרופה, על רעב ושובע, ואיך יודעים האם מזון הוא בריא או לא. 

בספר יש ציורים של מגוון רחב של פירות, ירקות, דגנים וקטניות. בעמודים האלו אני מבקשת מהילדים שיצביעו על מאכלים שהם אוהבים. 

אני אוהבת במיוחד בספר את ההתייחסות המקיפה לאורח חיים בריא. זה הספר היחיד שמדבר גם על החשיבות של הוצאת הפסולת, אוויר נקי, מים, שמש, שינה וחיבוקים ונשיקות. 

כמה עוד אפשר לחכות עד שאיילת תאכל ירקות

סיפור על ילדה בשם איילת שלא אוכלת כמעט כלום ולא מוכנה לאכול ירקות. 

מכיוון שאיילת מאוד אוהבת צבעים, עלה רעיון שיתנו לה לאכול לפי צבעי הירקות. לאחר שזה לא הצליח, חשבו שאולי אם יכינו לה סלט צבעוני, זה יגרום לה לאכול אותו כי יש בו הרבה צבעים. ספוילר - זה הצליח. במציאות זה כמובן עובד קצת אחרת :-)

סיפור חמוד עם חרוזים שכיף להקריא. היתרון של הספר שהוא קליל ואפשר לפתוח שיחה בעקבותיו על רעיונות שיכולים לעזור לילדים לטעום ולאכול ירקות (ופירות).

מה לחשה החסה לסבתא?

איזה מסר חסה הייתה רוצה להעביר אם רק הייתה יכולה לדבר? סיפור על ירקות שנמאס להם שלא אוכלים אותם. אולי פנייה אישית מהלב תגרום סוף סוף לילדים שלנו לאכול ירקות?

כנראה שלא, אבל זאת דרך נהדרת להכיר את היתרונות של הירקות כמו שהם בעצמם מבקשים מהסבתא למסור לנכדים שלה: "המתנות שלה הם הויטמינים והמינרלים שנמצאים בתוכה..וכשאנחנו אוכלים אותם הם עוזרים לנו לגדול, להתפתח ולהיות חזקים". הילדים (בספר) כמובן מיד משתכנעים לאכול את כל הירקות. 

אהבתי את המסר וגם את הדרך להעביר אותו. ההנאה מהסיפור לדעתי תלויה לגמרי ביכולת של אמא/אבא לעשות קולות של ירקות.

בתיאבון רוני

ספר מסדרת "מיכל דליות לילדים". זאת ההזדמנות להמליץ על כל הסדרה. פשוט ספרים מעולים.

הספר היחיד שעוסק בנושא שהורים רבים נמנעים ממנו כאשר מדובר באוכל - הצבת גבולות.

סיפור על ילדה בשם רוני שבכל פעם כשמתיישבים לארוחת ערב, היא רוצה אוכל אחר ממה שמוגש. הוריה נענים לה ובכל פעם קמים באמצע הארוחה כדי להכין לה בדיוק את מה שהיא מבקשת. מתוך יאוש ההורים מהמצב עולה הרעיון להגיד לילדים שבכל יום מגישים ארוחה אחת בלבד. מי שרוצה מוזמן לאכול ומי שלא, לא. 

סיפור עם חרוזים שכיף לקרוא ולהקריא וגם הזדמנות לשאול את הילדים מה הם חושבים על הכלל של ארוחת ערב אחת ודי.