מה זה נטורופתיה?
פעם כל רפואה הייתה "טבעית". לא הייתה חלוקה כזאת בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואה הטבעית. השתמשו בכל האמצעים שהיו: תזונה לטיפול במחלות, צמחי מרפא, עשבי תיבול ותבלינים. היו מקומות שבהם האמינו שמחלות הן תוצאה של רוחות ודיבוק שנכנסו באדם. היפוקרטס שנחשב אבי הרפואה הוא בעצם הביא את הרעיון שמחלות הן תוצאה של אורח חיים ולא של רוחות ושדים. למעשה החזון של האיש הזה שנחשב אבי הרפואה היה הרבה יותר קרוב לרפואה הטבעית מאשר לרפואה הקונבנציונלית. הוא זה שאמר את המשפט: "יהיו מזונותיך לתרופותיך ותרופותיך למזונותיך." הוא דיבר על הטיפול באדם השלם תוך התייחסות כוללת ועל הימנעות מנזק. הרפואה הטיבעית קיימת בעצם כבר אלפי שנים אבל היא התחילה לקבל מעמד רישמי לפני יותר ממאה שנים והוגדרה ע"י רופא מגרמניה ד"ר בנדיקט לאסט שהיגר לארה"ב על מנת לקבל אישור לשיטות הטיפול הטבעיות בהן השתמש.
מספר שנים לאחר מכן המונח "נטורופתיה" הוטבע ע"י ד"ר ג'ון שיל רופא מניו-יורק. נטורל - טבע ופתוס – מחלה בלטינית. בעקבות מלחמת העולם השנייה גבר הצורך בחומרי חיטוי ובכירורגיה בעקבות פציעות של חיילים ואז פותחה האנטיביוטיקה ובעקבותיה כל תעשיית התרופות צמחה וחברות התרופות אפילו החלו לממן את בתי הספר של הרפואה. כאן הייתה הנקודה שבה הרפואה הטבעית נדחקה הצידה והיו מקומות בהם היה אסור בחוק לטפל ברפואה טבעית וישראל הייתה אחת המדינות האלה. לאחר עשרות שנים של שימוש בתרופות פתאום חזר הצורך בשימוש ברפואה הטבעית. כנראה משום שהתרופות לא תמיד נתנו את המענה לריפוי. עם הזמן גם יצאו אינספור מחקרים שהוכיחו את יעילות הרפואה הטבעית ולא רק – המחקרים גם מגלים לנו איך זה עובד. דבר שלא ידעו בעבר. בעבר רק ידעו שזה עובד.
הגישה של הריפוי בטבעי אומרת: בואו נטפל באדם. באדם שיש לו את המחלה. ולא – במחלה. נטפל באדם. אם נטפל באדם לא רק שנרפא את אותה מחלה אלא נביא את האדם למצב טוב יותר של בריאות ובכך נמנע את חזרתה של אותה מחלה ואת הופתעתן של מחלות אחרות בעתיד.
עקרונות הנטורופתיה
כוח הריפוי הטבעי
לאדם יש יכולת ריפוי עצמית. יש מנגנוני תיקון של הגוף ויש כמובן את מערכת החיסון. כרגע מתחוללים בגוף של כולנו אינספור תהליכים סרטניים. ועם זאת לא כולנו נחלה בסרטן. ובטח לא כרגע. הגוף יודע לתקן ולהגן עלינו. בשנים האחרונות למדנו להתעלם מהיכולת הזאת. יש מחלה – לוקחים תרופה. גם הרופא לפעמים שוכח שיש לנו יכולת כזאת. הרי אם לאדם יש שפעת הוא ישלח אותו חזרה הביתה לנוח. אין תרופה לשפעת אז הוא נאלץ לסמוך על יכולת הריפוי הטבעי. ואם לאדם יש מחלה זיהומית חיידקית כמו דלקת גרון למשל – הוא ייתן אנטיביוטיקה. למה כאן הוא לא סומך על יכולת הריפוי הטבעית? חיידקים הם לא יותר אלימים מוירוסים )למשל איידס הוא וירוס).
אנחנו צריכים להתחיל לסמוך על הגוף שלנו ולהכיר ביכולת המופלאה הזאת שיש לגוף. אבל יש בעיה. איך בכל זאת התרגלנו לפיתרון של תרופה? אולי כי ראינו שכוח הריפוי הטבעי של הגוף לא תמיד מצליח לרפא אותנו. אנחנו צריכים ללמוד איך להביא את היכולת הזאת אל המקסימום ולדאוג שהיא תעבוד בצורה אופטימלית ותקינה.
מציאת שורש הבעיה
לשם כך קודם כל אנחנו צריכים לא להפריע. אם אני חולה עכשיו ויש לי חום, צריך לנוח. לתת לגוף לעשות את עבודת הריפוי שלו. איך עוד אנחנו יכולים לא להפריע? צריך למצוא מה גרם למחלה ולהרחיק אותו (לדוגמא: אם אלרגים לחומר מסוים).
הדבר השני הוא – לעזור לכוח הריפוי. למשל אם אדם חולה בדלקת גרון וכבר עבר שבוע ואומנם כבר אין לו חום אבל עדיין יש כאבים וקצת חולשה. במקרה כזה קודם כל נבדוק האם משהו מפריע לריפוי (תזונה לא נכונה, חוסר בשינה) ואם יש צורך ניתן צמחים אנטי בקטריאליים או אנטי וירליים בהתאם למצב כדי לעזור לאדם להבריא עד הסוף.
טיפול באדם השלם
אי אפשר לרפא באמת כשנותנים התייחסות רק להיבט אחד. הגיע אליי מישהו עם דלקת במרפק ודלקת בברך. הוא היה צריך ללכת לשני אורטופדים – אחד לברך ואחד למרפק. יצא לכן פעם ללכת לגינקולוג והרגשתן כאילו אתן לא שם אלא רק האיבר מין שלכן? זה מורגש במיוחד אצל גניקולוג מכיוון שזהו איבר כל כך רגיש ואנחנו זקוקות להתייחסות עדינה במיוחד כלפינו. כשמגיעה אליי אישה שרוצה לרזות אני לא יכולה להתייחס רק לתפריט שלה – אלא גם לסביבה שלה. האם הסביבה שלה תומכת בשינוי שבו היא מעוניינת?האם יש לה מחלות נוספות שצריך לטפל בהן? מה ההתייחסות של האישה כלפי עצמה וכלפי האוכל? איך היא מרגישה? אולי כבר אין לה כוחות לעוד דיאטה? צריכה להיות גם התייחסות לרגשות של האדם, לסביבה שלו ולמצב החברתי שלו.
רפואה
הגיעה אליי בחורה בת 30. מיואשת, חלשה מאוד וחיוורת. היא סיפרה לי שלפני מספר שבועות היא החלה לשלשל, וזה לא הפסיק. זה נמשך כל כך הרבה ימים שהיא פנתה לרופא. היא חשבה שהוא בטח יגיד לה שיש לה איזשהו זיהום וייתן לה אנטיביוטיקה. הוא עשה לה מספר בדיקות ובסוף אמר את האבחנה שלו - יש לך קוליטיס, דלקת במעי הגס. זאת מחלה לכל החיים וצריך לדעת לחיות איתה. תצטרכי לקחת תרופות לכל החיים כי לא מבריאים ממנה. היא סיפרה לי שמאותו רגע המצב שלה רק החמיר. התחילו לה בחילות והקאות והיא כבר לא ידעה מה לאכול.
אם נשנה את הסדר של האותיות ב"רפואה" נוכל ליצור שתי מילים: אור ופה. מבחינת המטופלת, מהפה של הרופא הזה יצא רק חושך. הרמב"ם אמר שהתפקיד של הרופא זה להצחיק את המטופל. הוא נתן התייחסות לנפש האדם. ולא רק זה, הוא הזהיר את הרופאים שלא ישכחו להתייחס בכל טיפול לנפש המטופל. הרבי מלובאביץ' אמר שאסור בשום אופן לרופא לקבוע שאדם הוא חשוך מרפא כי זה יכול להחליש אותו. אי אפשר לדעת אולי תמצא תרופה ואולי יקרה נס. במקרה הזה לא היה צריך נס, היה צריך טיפול תזונתי. יש הנחיות מאוד ברורות ברפואה הטבעית לטיפול בקוליטיס ויש גם מחקרים. נתתי לה את ההמלצות שלי שכללו תזונה ותוספים. התקשרתי אליה אחרי שבוע כדי לראות איך היא מסתדרת עם הטיפול. שאלתי אותה מה שלומך? היא אמרה לי "זהו. אין לי כלום". לי רק נשאר לתת לה הנחיות להמשך כדי שהמחלה לא תחזור.
הנטורופת/ית כמורה
טיפול אמיתי לא יכול להיות פסיבי. המטופל עושה את הטיפול. המטפל רק נותן ייעוץ. משמעות המילה "דוקטור" בלטינית זה "מורה". לכן חשוב להתעניין בטיפול שמקבלים ולשאול שאלות, להבין את ההיגיון. היה אפילו מחקר על זה. מתברר שמטופלים ששואלים הכי הרבה שאלות, הסיכוי שלהם להבריא היה הכי גבוה. מטרת הטיפול הנטורופתי הוא ללמד את המטופל לטפל בעצמו - ללמוד את הדרך לבריאות.
משולש החיים – כוח הויטליות
ישנם שלושה תנאים שצריכים להתקיים על מנת שכוח הריפוי שלנו יהיה במצב אופטימלי: הזנה, תנועה, ניקוז. שלושת התנאים האלו נכונים במישור הגופני, הנפשי ואפילו ברמת התא הבודד.
ברמה הגופנית – כדי להגיע לבריאות חשוב שנשמור על תזונה. מה שאנחנו אוכלים יכול להבריא אותנו או לגרום לנו למחלות. יש למזון שאנחנו מכניסים לגוף השפעה מאוד גדולה על המצב הבריאותי שלנו והנפשי שלנו. לא מדובר רק על מחלות כמו כולסטרול, השמנה ולחץ דם אלא גם על מצבים כמו דלקות פרקים, כאבי ראש, דלקות בדרכי השתן, עייפות ועוד.
תנועה – כמובן שמדובר על פעילות גופנית שהיא קריטית לבריאות האדם. ומדובר גם על תנועה של נוזלים, מזון ופסולת בגוף.
ניקוז – מדובר על ניקוז של פסולת החוצה מהגוף. יש לנו 4 ערוצים בהם הפסולת יוצאת. העיקרית מביניהם היא מערכת העיכול. לאחר מכן מערכת השתן, הריאות והעור. מצב של עצירות יכול להביא למחלות. למשל אם תגיע אליי אישה עם מחלת עור יחד עם עצירות זה סימן בשבילי שהגוף מנסה אולי לפנות את הרעלים שהוא לא מצליח דרך מערכת העיכול, דרך העור. דלקת פרקים היא גם סימן לניקוז לא תקין. במפרקים שוקעות כל מיני חומצות של הגוף שלא מצליחות להתפנות. הגיע אליי מטופל עם כאבים מאוד חזקים בברך ונפיחות. הוא בקושי יכל ללכת. גם הכתף כאבה אבל פחות. גם הוא הגיע מיואש אחרי שהיה אצל אורטופד שקבע שמזה לא מבריאים. לאחר תשאול, הגעתי למסקנה שהבחור פשוט מיובש ואמרתי לו שהדבר הכי חשוב כרגע זה שהוא ישתה הרבה מים. כמובן שהוא גם קיבל המלצות תזונתיות ותוספי מזון. אחרי יומיים סה"כ הוא התקשר וסיפר שהכאב שלו פחת משמעותית והוא כבר יכול ללכת רגיל גם הנפיחות ירדה. הוא בסה"כ היה זקוק למים כדי להניע את הפסולת החוצה מהגוף.
ברמה הנפשית - תזונה – צפייה בתכנית טלוויזיה, סדרת מתח, אלימות מילולית ופיזית. זוהי ההזנה של הנפש. בחירת החברים. יש חברים שמעודדים ויש אנשים שמדכאים. אם ניתן לזה להשפיע עלינו, כך נזין את עצמנו. מהי הזנה טובה? דברים שאוהבים לעשות למשל לטייל, לקרוא, לנוח, שיחה עם בן הזוג, מוסיקה, בילוי בחיק הטבע, אור השמש – לכל אחד יש את הדברים שלו. לפעמים אנחנו שוכחים שיש שם נפש בתוך הגוף. הגוף מזכיר לנו להתייחס גם אליה.
תנועה – רגשות הם דינאמיים וטוב שיהיו כך. תארו לכם אדם ששומר טינה וכל הזמן כועס. או אדם שקרה לו אירוע קשה וכל כולו בדיכאון למשך זמן ארוך. גם אם יהיה לו משהו משמח בחיים הוא לא ישמח. ולא מדובר רק על רגשות קשים אלא גם על התרגשות ממושכת. תנסו להיזכר מתי בפעם האחרונה התרגשתם עד כדי שלא יכולתם לישון בלילה. התרגשות כזאת לאורך זמן היא מתישה.
ניקוז- דברים שמטרידים אותי תסכול, כעס, צער, אשמה, שיפוטיות אפשר לספר למישהו קרוב או לבעל מקצוע, בכי, כתיבה, ספורט. תקיעות של רגשות יכולה לגרום למחלות. להגיד אני מרגיש/ה כרגע.
איך שומרים על תקינות כל האלמנטים ומה גורם לשיבוש שלהם? צרו אתי קשר ואשמח לעזור
אולי תתענייני גם ב:
