עזוב ת’עטינים שלי ! - ד"ר אריה אבני על נזקי צריכת החלב

לתשומת ליבו של השר לביטחון האישי שלנו:

ב-1978 בדקו מספר חוקרים, קרימינולוגים וביוכימאי מאוניברסיטת וושינגטון את התזונה של 30 עבריינים עם ותק תוקפני והשוו את את הנתונים עם נערים בעלי הפרעות התנהגות מבית הספר בסביבה. איזו חבורה! לאחר השוואות קפדניות נמצא כי רק כמות החלב שצרכו שתי הקבוצות יכול להיות המבדיל בין הנער השפוט לבין הנער שעדיין אינו ממש פורע חוק. המסוכנים יותר צרכו פי 2 חלב פרה מאשר בעלי התנהגות מופרעת.

פרופ' ראפ, מומחה ברפואת ילדים, מצא רגישות לחלב בארבעה מתוך 5 ילדים היפראקטיביים. ארבעה אלו הגיבו טוב להפסקת חלב ובילד הנוסף , ללא הרגישות המוכחת, נמצא שיפור בינוני. קבוצה אחרת בדקה עבריינים מבחינת מצב בריאותי מאז הלידה ומצאה כי ל-90% מהם היו ממצאים המתאימים לרגישות לחלב. קבוצה נוספת מצאה סימנים קליניים ומעבדתיים לאלרגיה לחלבוני חלב ב-88% מהעבריינים שהם בדקו.

ביוכימאים משערים כי בעיות ההתנהגות מקורן באי יכולת נערים עבריינים לפרק את החלבונים הקצרים של החלב (אופיאטים) והם הם המעוותים את קליטת המציאות, בדומה למסוממים.

אין ספק שיש עוד אירועים בעברם של הנערים היוצרים את העבריין, אבל את העבר אי אפשר לשנות. את התזונה ניתן לשנות, בשיתוף פעולה עם העבריין.

קישורים לשאר חלקי הספר:

חלב פרה וחסר דם בתינוקות

רגישות לחלב פרה

חסר לקטאז