סקרים אפידמיולוגיים בדקו את אפשרות הקשר בין חלב פרה לבין גידולים נוספים.
בהשואת 200 חולי סרטן אשך לעומת אוכלוסיה בריאה נמצא כי החולים שתו חלב פרה בכמות גדולה (סטטיסטית) מאשר הבריאים.
באנשים ששתו שתי כוסות חלב ליום, בהשואה לאלו ששתו פחות מכוס אחת, שכיחות גידולים ממקור בלוטות לימפה היתה גבוהה פי 3.4!! (סקר בנורבגיה).
בהשוואת חולי סרטן לאוכלוסיה בריאה נמצאה שכיחות גבוהה של צריכת חלב לעומת הימנעות מחלב, בהתאמה. צריכת חלב לעומת הימנעות מעלה את שכיחות סרטן המעי הגס, הריאה, כיס השתן, השד וצוואר הרחם.
לסיכום ניתן לציין כי מאמרים שונים מציינים את הקשר בין צריכת חלב פרה לבין סרטנים שונים. מדי פעם נעשה מאמץ לבודד ולאתר בחלב פרה חומר כלשהו המסוגל להפריע לתאים הסרטניים. קשה להאמין שבין אלפי המולקולות השונות הנמצאות בחלב לא תמצא אחת עם התכונות הדרושות למועצת החלב. בסך המאמרים האפידמיולוגים אין אחד המראה ירידה בשכיחות סרטן כלשהו בעקבות צריכת חלב.
קטע מענין מכינוס של אונקולוגים ורופאים כלליים על סרטן ותזונה(1998):
Since 1971 when the war was declared on cancer, there were 337,000 deaths; now in 1998 there are well over 560,000 deaths. One cancer has gone up dramatically, lung cancer, no surprise. One cancer survivorship has come down, stomach cancer. With the advent of refrigeration in the 20's and 30's, less food additives, less stomach cancer.
This data is published every year by the American Cancer Society. They obtain the data from the National Cancer Institute. The key is that all these other survival curves are horizontal, which means that there's been no significant progress in the treatment of most cancers. It means a woman today who gets breast cancer will live as long as a woman who got it in 1930 - despite radioactive materials, despite combination chemotherapies in the 60's, despite immunotherapies in the 70's - essentially no difference in survivorship since 1930.
בתרגום חופשי: מאז 1971, כשהוכרזה מלחמה כנגד הסרטן, היו 337,000 פטירות ממחלת הסרטן. כעת ב-1998 יש מעל 560,000. סרטן הריאה עלה ואין זה פלא. תמותה מסרטן הקיבה ירדה בגלל המצאת המקרר והפחתת הצורך בחומרי שימור.
התמותה מסרטנים אחרים לפי דיווחי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב היא ללא שינוי. משמעות הדבר שלאשה עם סרטן השד היום סיכויי הישרדות נותרו כמו ב-1930. למרות הטיפול הרדיואקטיבי, למרות הכימותרפיה המשולבת בשנות ה-60, למרות האימונותרפיה של שנות ה-70, לא ניתן להצביע על שיפור.
עבודת מחקר מדנמרק שהציגו ד"ר גוצש וד"ר אולסן לאחרונה מראה כי השיטה הכי טובה לבדיקת השד בימינו, הממוגרפיה, לא שיפרה את התמותה מסרטן השד.
עסק חסר תועלת??
הנתונים לגבי מצב סרטן השד עגומים. העובדות ביחס לסרטן המעי הגס קשות לא פחות. למרות שלשירות הרפואי יש היום אמצעי אבחון מעולים לזהוי סרטן המעי הגס, הקולונוסקופ וחוקן בריום, לא חל כל שינוי באבחון מוקדם של סרטן זה. למרות שכלים חדישים אלו היו עשויים להפוך את סרטן המעי הגס המגיע לחדר הניתוח לאירוע נדיר, אוכלוסיית חולי סרטן המעי היום אינה שונה מזו של שנת 1936, עת פירסם ד"ר דיוק את ממצאיו הראשוניים באנגליה.
אין ספק ששימוש לא נבון בכלים אלו, על ידי אלו הקובעים את מדיניות ניצול האמצעים הקיימים, יוצרת את התמונה העגומה מבחינת סרטן המעי הגס. לצערי, כמומחה בשטח סרטן המעי הגס, אני מכיר היטב את המצב הקיים. צר לי על אלו שאני נאלץ לשלוח באיחור רב לחדר הניתוח ואחר כך לטיפול אונקולוגי.
"עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו" הסבל והבכי.
קישורים לשאר חלקי הספר:
אלרגיה לחלב פרה ורפלוקס קיבתי - וישטי
גידולים אחרים
אולי תתענייני גם ב: