עזוב ת'עטינים שלי ! - מחלות כלי דם ולב
אמריקה היא ארץ גדולה. רבע מיליארד איש. זה נשמע מאד רציני כשאומרים שכמליון אמריקאים מקדימים את פרידתם מהעולם, כל שנה, בגלל מחלות כלי דם ולב. אבל לפני שרובם עוזבים, אם נתעלם מהסבל האישי שאינו כלול בחשבון ההוצאות, הם מהווים מעמסה כלכלית כבדה מאד על מערכת הבריאות האמריקאית. נתוני ארה''ב אינם שונים בהרבה מאלו של מדינות המערב, או של ישראל. בנתיחה שלאחר המות של חיילי ארה''ב שנהרגו במלחמת ויאטנם הופתעו הפתולוגים לגלות תהליכים טרשתיים החוסמים עורקים חיוניים בצעירים אלו, בכל חלקי הגוף. אלו ממצאים שהיו מוכרים עד אז בעיקר בקשישים. התזונה של הצעירים, שאנחנו קונים ומשלמים עבורה, היא הבסיס לפגיעה המתמשכת בכלי הדם ובלב. במחקר עם ארנבות נמצא שאלה שקיבלו חלבון חלב פרה פתחו תהליכים של הסתיידות וחסימות באבי העורקים לעומת הארנבות שקיבלו חלבון סויה ושמרו על כלי הדם שלהן.
בסקירה של ד"ר גרנט, שנכללו בה 32 ארצות, נבדק הקשר בין מרכיבי התזונה השונים לבין מחלות לב וכלי דם. חלב דל שומן, סוכר החלב (הלקטוז) וסוכר רגיל נמצאו בהתאמה גבוהה למחלות הנ"ל. את הקשר בין מוצרי חלב לבין מחלות לב הנגרמות על ידי חסימות בכלי דם מסביר ד"ר סטריין על רקע ערכים הנמוכים של נחושת בחלב. הלקטוז שבחלב מפריע לספיגת הנחושת במעי ממרכיבי תזונה השונים. יתכן וגם ההסבר שלו נכון, אבל העובדה שצריכת מוצרי חלב פרה קשורה למחלות לב שרירה וקיימת. רק ההסברים עשויים להתחלף.
גורם נוסף השותף לפגיעה בכלי דם הוא ה-IGF-1, המצוי במוצרי חלב. הורמון זה מצוי תמיד בדם, ואין ספק כי ברמה אותה מייצר הגוף לצרכיו אין כל סכנה. הרי הגוף אינו מנסה לפגוע בעצמו. אלא שברמות גבוהות מהרמה הטבעית, יש לו, ל-IGF-1 פעילויות נוספות, פחות צפויות ויותר מזיקות. מלבד יכולתו לגרום לתהליך דלקתי בכלי הדם על ידי הפרשת חומרי דלקת, משיכת התאים הלבנים (השוטרים של הגוף), ספיחת ה''כולסטרול הרע'', הוא גם מעודד את ריבוי תאי הדופן של כלי הדם עד כדי היצרות חלל העורקים.
מול מוצרי החלב, השותפים למחלות כלי דם ולב, ניצבת הסויה, שניתן להגדירה כידידת האדם ושומרת כלי הדם ולב. בבדיקה מקיפה של הרבה מאמרים שפורסמו בנושא (מטהאנליזה), סיכמו אנדרסון וחבריו כי חלבון הסויה הוריד בצורה משמעותית את רמות הכולסטרול ה''רע'' בדם הנבדקים (הכינוי ''הכולסטרול הרע'' נטבע על ידי הרופאים).
חוקרים רוסים התרשמו לטובה מדיאטות מבוססות על סויה ביכולתן לשפר את תמונת הדם של חולים עם מחלות לב או אחר התקפי לב. ד"ר גולדברג מתייחס לחלבון סויה כאמצעי לא תרופתי להורדת רמת השומנים בדם, ובדומה לרמב''ם הוא רואה במתן סויה את הצעד הראשון (חלק מהדיאטה) בטיפול בחולים עתירי שומן. ומדוע הרופאים, האמורים לטפל בבעית ריבוי שומנים כחלק מהמאבק במחלות לב, אינם ממליצים על מוצרי הסויה, שואל ד''ר גולדברג, וכיהודי הוא גם עונה:
''המכשול העיקרי המונע שימוש נרחב במזון על בסיס סויה לטיפול ביתר שומן בדם הוא חוסר הידע של הרופאים. ללא פירסום המאמרים המדברים על הורדת שומני הדם על ידי מאכלי סויה בעיתונות הרפואית השלטת, מעטים הרופאים שידעו על ערך הסויה במקרים אלו''.
מדוע בפיסקה הקודמת הזכרתי את הרמב''ם יחד עם ד''ר גולדברג?
כי הרמב''''ם כתב:
''וכן צוו הרופאים לכל רופא כי הוא, אם יוכל להנהיג החולי בשיעור המזון לבד, לא ינהיג אותו ברפואה''.
כלומר, קודם שרושמים את התרכובות הכימיות שמייצרים בבתי-חרושת לתרופות, שהתעמולניות מהללות את נפלאותיהן המתחלפות, כדאי להמליץ על שינוי תזונה ושימוש במזון הקיים כבר אלפי שנים. אבל איזה רופא יכול להמליץ על מזון, אם הוא לא למד את הנושא בבית ספר לרפואה, אם אין הוא קורא ספרות רפואית בנושא התזונה ואם אין הוא יודע שהטחינה והחלבה הם מאגר סידן טוב, ביחוד לסובלים משברים בעצמות?
לשלוש קבוצות של קופים נתנו דיאטה הגורמת להיצרות בכלי דם של הלב, כשההבדל בין הקבוצות היה בסוג החלבון. דיאטה זו אינה יחודית. אוכלים אותה האנשים הסובלים מתעוקת לב, מהתקף לב או מניתוח מעקפים ובעצם זהו המזון הממוצע המוצע לאנשי התרבות המערבית. זוהי האסופה הגדולה הממלאה את עגלת הקניות בימים שלפני סוף השבוע, ונדחפת בכיוון הקופות של מחסני המזון על ידי האשה שלנו, לרוב.
לפניכם התוצאות של שלוש קבוצות הקופים:
בקבוצה הראשונה, זו שקיבלה חלבון חלב פרה (קזאין/לקטאלבומין) נמצאו החסימות המירביות בכלי הדם של הלב.
בקבוצה שקיבלה חלבון סויה שהוצא ממנו, ע''י מיצוי הגניסטאין, החסימות בכלי דם קטנו ב 50%. הגניסטאין זכה בפרק משלו בתחילת ספר זה. בקבוצה השלישית שקיבלה חלבון סויה שלם, כלומר עם הגניסטאין, החסימות בכלי הדם פחתו ב-90% לעומת הקופים שניזונו מחלבון חלב פרה. חד וחלק.
למרבה הצער לא ראיתי אף חולה אחר ניתוח מעקפים הופך טבעוני ועוזב את מוצרי החלב, אבל ראיתי אותם עם כדורי אספירין במינון זה או אחר. כנ"ל לגבי חולים אחרי אוטם בשריר הלב, או לפני האוטם. וזה כל כך הגיוני שאם לא יחול שינוי בתזונת החולה הקרדיאלי, החסימות שנוצרו קודם הניתוח יווצרו גם אחריו. מה שהיה הוא שיהיה, אם המזון לא ישתנה. אם הייתי שר הבריאות באחת ממדינות המערב, ולא הייתי מכיר את המידע הנזכר למעלה, הייתי נותר המום למקרא שני המשפטים הבאים:
1. ''חלבון סויה הראה הורדת סיכון למחלת לב בסביבות 18-28%''.
כלומר ע''י שכנוע אוכלוסית ארה''ב לעבור ממוצרי חלב פרה ובשר למאכלי סויה ניתן למנוע עד 280,000 לוויות כל שנה על רקע מחלות כלי דם ולב! ועדיין לא דיברנו על התמותה מסרטן בילדים ובמבוגרים. שינוי דיאטטי שכזה יחשב משימה כמעט בלתי אפשרית היום. ''כמעט בלתי אפשרית'' כי לאוכלוסיה ולרופאים אין את המידע הזה, שאולי נכתב מדי פעם באחד ממדורי הבריאות בעיתון ובעיתונות רפואית החוקרת בנושאי תזונה ובריאות. אבל מי זוכר, ומי זוכר ליישם את ההמלצות? מי שעשוי להצטרף כבר מחר לצרכני הסויה בעקבות מידע זה הם ההיפוכונדרים שדווקא להם יש חושים מפותחים לאיתור סכנות קיימות וכן אלו, שעברו התקף לב ובני המשפחה שאוהבים אותם. מפני שבני המשפחה שלא אוהבים, ימשיכו לקנות את המוצרים שגרמו כבר להתקף לב מוצלח לפחות פעם אחת.
2. ב-26 לאוקטובר 1999 הצהיר ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) כי יצרני מוצרי סויה רשאים לפרסם שלמוצרי סויה יש את היכולת להגן מפני מחלות כלי דם ולב. קבלת רשות מהרשות הקשוחה ביותר בארה''ב בנושאי מזון היא עדות כי ראשיה שוכנעו שלחלבון סויה תכונות מרשימות במניעת מחלות לב. אותם ניתן היה לשכנע רק באמצעות עבודות מחקר שלא מותירות ספק. ראשי ה-FDA יודעים כי קנית מוצרים של סויה עלולה לפגוע בהיקף מכירות מוצרי חלב ובשר.
Given the nutrient profile and phytochemical contribution of beans, nutritionists should make a concerted effort to encourage the public to consume more beans in general and more soyfoods in particular. (Dr Messina MJ-- markm@olympus.net)
בתרגום חופשי: מידיעת ההרכב התזונתי ותרומת המרכיבים הצמחיים של העדשים, כדאי שהתזונאים יעשו מאמץ מרוכז לעודד את הציבור לצרוך יותר עדשים בכלל ומזון על בסיס סויה בפרט (ד''ר מסינה).
יש לשר הבריאות מה לעשות בקדנציה הנוכחית.
קישורים לשאר חלקי הספר:
אלרגיה לחלב פרה ורפלוקס קיבתי - וישטי
מחלות כלי דם ולב
אולי תתענייני גם ב:
