עזוב ת'עטינים שלי ! - קטרקט
יש לי חתולה. קוראים לה שולה. היא כבר די זקנה. למרות הסיפורים על החתול והשמנת, אצלנו היא לא זוכה לאכול מוצרי חלב. כי ככה זה אצלנו בבית. כל אימת שהיא יושבת על ברכי ומביטה בי, אני מוקסם מצלילות ושקיפות עיניה. איך בורא החיות יודע לשמור על שקיפות עיניה? האם אפשר לפגוע בשקיפות זו? השיטה המקובלת ליצור עכירות עדשה בחיות ניסוי הוא לתת את הסוכר גאלקטוז בריכוז גבוה. בחולדות צעירות ניתן לראות את הפגיעה הראשונית תוך 3 ימים. להשגת עכירות יש להאכיל את חית הניסוי במשך מספר חודשים.
הקטרקט, או עכור (עכירות העדשה) בעברית, הוא ממצא שכיח באוכלוסיה מבוגרת בעולם המערבי. העכירות מפריעה לקרני האור לחדור לרשתית, והתוצאה היא ראיה מטושטשת. הסרת העדשה הוא הניתוח השכיח ביותר במחלקות לניתוחי עיניים. בין גורמי הסיכון לקטרקט באדם מונים את קרינת השמש, חבלות בעין, תרופות (סטרואידים!), מזון. בפרק הנוכחי לא נדון איך מגינים על העיניים מפני קרינת השמש או מפני תרופות הפוגעות בעדשה, אלא מאותם מאכלים שצריך להישמר מהם כדי לשמור על שקיפות עדשת העין.
הגלקטוז הגורם לקטרקט בחיות ניסוי, גורם לנזקים דומים גם באדם. הלקטוז, המורכב מגלוקוז וגלקטוז, מהווה 4.7% ממשקל החלב. על מנת לפרק את הלקטוז לשני מרכיביו, זקוקים לאנזים לקטאז הנמצא ברירית המעי הדק. אנשים החסרים את האנזים הלקטאז לא נוגעים בחלב ובמרבית מוצריו, בגלל הסבל הנגרם במקרה של צריכת חלב. באוכלוסיה זו שכיחות הקטרקט נמוכה.
באוכלוסיות המערביות שיש להן את האנזים, שכיחות העכור גבוהה יותר. אנשים אלו אוכלים מוצרי חלב ללא כל מצוקה בטנית. הלקטוז מתפרק במעי לגלוקוז ולגאלקטוז, החודרים למחזור הדם. באוכלוסיות של מבוגרים וביחוד בחולי סוכרת, בעקבות צריכת מוצרי חלב יש עליה גבוהה ברמת הגאלקטוז בדם. אם תצרפו לרמות הגאלקטוז הגבוהות בדם גם את הירידה בפעילות ניצול סוכר זה בגוף ובעין (תוצאת הזדקנות מערכות אנזימטיות) כל זה הופך את היווצרות הקטרקט במבוגרים אוכלי חלב לאירוע הגיוני.
כאמור לרפואה הקונבנציונלית יש אפשרות להציע רק ניתוח להקלת ה"עיוורון" המתקדם. הרפואה האלטרנטיבית יכולה להציע שינוי תזונתי וטיפול הומיאופטי על מנת "לנקות" את העדשה (צריך סבלנות) בשלבים המוקדמים של המחלה. הנבון יודע כעת איך להחלץ מבעית הקטרקט שמתחיל להיווצר. החכם נמנע ממוצרי חלב ולא נזקק לתבונת הנבון.
חברות החלב הגדולות, המודעות לבעית חסר לקטאז באוכלוסיה, מיצרות חלב מיוחד, שעבר טיפול נוסף, בו מרבית הלקטוז פורק למרכיביו, הגלוקוז והגלקטוז. אין לי כל ספק שמוצר זה גרוע שבעתיים לאלו המקווים לשמור על עיניהם. כי בחלב זה הגאלקטוז כבר מוכן לספיגה. איולת אחרת היא האפשרות לקנות את אנזים הלקטאז בחנויות הטבע ולהשתמש בו יחד עם צריכת מוצרי חלב. אם כבר נתן האלוהים מנגנון התרעה מפני חלב פרה (חסר לקטאז), למה לבטל את צלצול פעמון האזעקה? השאלה מי מסוגל להבין את תבונת הטבע. הרופא? חברות החלב?
כל אוסף הנתונים שכאן מוכיח שרצוי להימנע מצריכת מוצרי חלב במשך שנים כדי לשמור על יכולת הראיה.
מחקרים נוספים כוללים את השינוי האוסמוטי ועליית הרדיקלים החופשיים בעדשה כמנגנונים נוספים דרכם הגאלקטוז, שמקורו בחלב, יכול לסייע ביצירת עדשה עכורה.
קישורים לשאר חלקי הספר:
אלרגיה לחלב פרה ורפלוקס קיבתי - וישטי
קטרקט
אולי תתענייני גם ב:
