עזוב ת'עטינים שלי ! - הבריחה הגדולה - בריחת הסידן
אי אפשר לחמוק מהבנות ההן. גם אם תחליטו לא לראות תוכנית בערוץ שיש בו פרסומות, שם היא מביטה אליכם מן המרקע, קורנת בריאות, קולה ערב, מצטלצל ומשכנע בגדול. גם אם לא תפתחו את העיתון היומי, שם היא או אחת מחברותיה מחייכות אליכם ומבהירות חד משמעית עד כמה זה חיוני לכולנו. למרות נסיונות ההתחמקות הנ''ל היא תתפוס אתכם בדרך לעבודה או ממנה, או אפילו בעבודה, מעל גלי האתר, ברדיו. היא תזונאית, באחת מחברות הענק המייצרות מוצרי חלב.
צעירה, נמרצת, אך לא אגרסיבית, עם קול רדיופוני. כל פעם שאני שומע אותה אני חושב כמה חבל שהטבע, או בורא כל האדם, אינו מבין עברית.
היא, התזונאית, מבינה עניין. יש לה אינטרס. היא רוצה שנהיה בריאים, שלא נסבול, שלא נשבור את העצמות בגיל מבוגר, שיהיה לנו טוב. היא דואגת לנו, דואגת לכולנו, בטלוויזיה, בעיתון וברדיו. היא אומרת שבתזונה שלנו, וגם שלכם, חסר סידן. ומה שהיא אומרת זה ממש הגיוני. מי שלא צובר סידן היום, שובר את העצמות מחר. התזונאית שלנו ממליצה על מוצר חלב זה או אחר, ואפילו על מסטיק, מועשר בסידן. היא רוצה שנאכל כל יום 1000 מ''ג ויותר, במקום בקושי 500 מ''ג שאנחנו מקבלים כל היום. הסידן הוא שיעשה את עצמותינו יציבות כנגד משברי השנים שתבואונה.
תזונאית זו, המתראה אתכם יום יום, איננה לבד. למדו איתה עוד רבות, המצויות בכל שירותי הרפואה בארץ, וגם הן חושבות כמוה. אפילו מכוני הבריאות של ארה"ב מדברים על החסר של הסידן באוכלוסיה המערבית. וצריך לקחת סידן עוד ועוד היום, כדי שיהיה מספיק בעתיד. דרך חשיבה כמעט של רואה חשבון.
השאלה החייבת להישאל האם הטבע, או בורא העולם, היה כל כך ..... (סליחה!!) שעשה לנו עצמות כל כך גרועות, שהולכות ומתפרקות עם הזמן. האם ברוב חכמתו לא יכול היה להכניס לעצם איזה מנגנון יעיל שישמור עליה יותר טוב, כדי שמליוני אנשים לא ישכבו עם שברים באגן ובגפיים, בעיקר בעולם המערבי. האם אין זה מביך שאותה התזונאית, שאנו פוגשים על בסיס יומיומי ונותנת לנו פתרון פשוט כל כך בצורת גבינה מעושרת או יוגורט בטעם נפלא, כדי שהסידן לא יברח, נבונה יותר מההוא יתברך שמו.
למה שהסידן בכלל יברח לנו ולכם מהעצמות?
אין כל ספק שהטבע הוא נפלא ובורא האדם ''בעל מלאכה'' מושלם. אמונה זו והמידע שיפורט בהמשך הם שעומדים ביסוד טיעוני כי מוצרי החלב גרועים לבריאות העצם. מאחורי התזונאית הממליצה על הסידן עומד משק החלב. ''תנובה'' מכרה תוצרת חלב בסכום 4.5 מיליארד ש"ח בשנת 1999. בפירסום המוצרים היא השקיעה הרבה מעל 100 מיליון. ולא הזכרנו את יצרני החלב הקטנים יותר.
נבראנו כדי ללכת בדרך כל בשר, בסופו של דבר. התיפקודים הגופניים יורדים אט אט ככל שהגוף מזדקן. האוזניים והעיניים, הגפיים והמוח מאבדים עם הזמן מכישוריהם הראשוניים. זה דין הטבע. גם העצמות נחלשות עם הזמן, אבל זה עדיין לא מחייב שברים בעצמות.
בריחת סידן (אילו מלים מפחידות!) היא מחלה של העולם המערבי, העולם שמוצרי חלב פרה תופסים חלק נכבד מהמקרר שלו. היא נדירה יותר במזרח ובארצות אפריקה, שם חלב פרה אינו מוכר. אם קצב העלייה של שכיחות "מחלה"' זו ימשיך בארצות המערב, תוך 20 שנה מספר האנשים עם פרק ירך שבור יעלה ב 100%. אלו נתונים מאנגליה, וממצאים קשים יותר מדווחים מפינלנד. שכיחות השברים ביפניות ביפן נמוכה פי 2.5 מאשר באמריקאיות. יפנית שחיה בארה"ב ותאכל כמו האמריקאית, תשבר כמוה. ואם חשבתם שהיפנית ביפן אוכלת יותר סידן מאשר אנשי המערב, טעיתם. היא אוכלת ביום 400-500 מ"ג סידן בלבד, ומקורו בעיקר בסויה ובדגי ים. לא זו בלבד שהיפנית "נשברת" פחות, גם התמותה שלה בעיקבות השבר נמוכה פי 10 מאשר האמריקאית. נציין גם כי תוחלת החיים שלה היא הגבוהה ביותר בעולם. נשות שבט הבנטו, בדרום אפריקה, הצורכות ליום רק 400 מ"ג סידן ממש מהטבע ולא מהפרה ! אינן סובלות מבריחת סידן. והן, בצעירותן, ילדו כ 10 ילדים והניקו כל ילד כ-10 חודשים.
אז למה לא ברח להן הסידן ? אז איך נסביר את העובדות על סמך הנתונים?
דווקא אוכלוסיות הצורכות חלב פרה ומוצריו, שמספרים לנו על עושרו בסידן, סובלת מעצמות מדולדלות סידן ומעלייה מתמדת בשכיחות השברים. האם כדי לשפר את מבנה העצם נחוצות גבינות מעושרות בסידן, יוגורטים עתירי בריאות, מסטיקים עם סידן, כדורי סידן, FOSALAN, וויטמינים למיניהם, והורמונים לכל אשה שביקרה אצל גניקולוג? התשובה היא כן אם מאמינים לפירסומות. התשובה היא כן אם מאמינים בידיעות שבידי הרופא והתזונאית של היום, כי מחר הם עשויים לחשוב אחרת. התשובה היא כן אם לא מאמינים בתבונת הטבע, שברא את האדם, את הדינוזאורים, את הפיל, הג'ירף, ההיפופוטם והצב. גם לאחרונים כמות הסידן בעצם ודאי יורדת עם הגיל, כמו גם מהירות הדהירה או הזחילה או חדות הראיה. אבל שהסידן יברח?
ומה בכלל אוכלות החיות הנ"ל? מה אוכלת הפרה הטבעית כל כך ברפת? מוצרי חלב להעשרת מאגרי סידן לעת זיקנה? הן בסך הכל צמודות להוראות התזונה שקיבל פעם האדם,ורשומות בספר בראשית פרק א', כ"ט.
''ויאמר אלוהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה''. ובעברית של היום-תזונה טבעונית כמעט.
יהיו ביניכם שיצחקו, אבל החיות בטבע לא סובלות מסוכרת, לחץ דם, מחלות לב או סרטן. לעומתן, חיות הבית שלנו, האוכלות את האוכל שהאדם יוצר, סובלות מהרבה מחלות שאינן סתם זיהומים, אלא מחלות ניווניות, כולל סרטן, ויוצרות הכנסה קבועה לוטרינרים רבים.
ועכשיו לעובדות!
העצם בנויה, אם עושים חלוקה פשטנית, מהחלק החי ומהמשקעים המינרלים, בדומה לברזל ולמלט, המרכיבים את שלד בתינו. היחסים בין המרכיבים, ולא כמות מרכיב אחד, קובעים את יכולת השלד לעמוד בפני השברים. כך שהזעקה ''חסר סידן'', ''הסידן בורח'' היא דרך פירסומית נבונה להדאיג את הציבור בישראל ובעולם המערבי על מנת שימלא את המקרר ב''''סידן מן הטבע'''', קרי מוצרי חלב פרה, שבודאי אינו בא מהטבע אלא מעטיני פרה. הפרה ברפת רחוקה מאד ממרחבי הטבע ומהשדות הירוקים, שאבות אבותיה הכירו.
בסקר פרוספקטיבי שהחל ב-1980 ופורסם ב-1997, ועקב אחרי כ- 78,000 נשים בגיל 34-59, נמצא כי ריבוי מוצרי חלב ותוספות סידן לא היוו כל הגנה מפני שברים. כמות השברים בעצם הירך באלו שצרכו חלב הייתה גבוהה פי 1.45 מאשר בנשים שלא ''נזקקו נואשות'' למוצרי חלב.
חיות המעבדה הן המודל היחיד שיכול לתת הערכה על השפעת התזונה על מצב העצם. בחולדות עם בריחת סידן (אחרי כריתת שחלות) מתן חלב סויה מעלה את ספיגת הסידן במערכת העיכול, מעלה את כמות המינרלים בעצם וגם את החוזק המכני של העצם.
חלב סויה, בנות. כמה זה פשוט. בסקר אפידמיולוגי של נשים עם ''חסר עצם'' ונשים ''בריאות'' שבדק צריכת מוצרי חלב ותוספי סידן עד 30 שנה קודם הסקר, לא נמצאו הבדלי צריכה בין שתי הקבוצות. המסקנה היא שהישועה לשברים בקשישים אינה טמונה בחלב פרה.
לשמונה גברים בריאים הוסיפו לדיאטה הרגילה (שכללה 700 מ"ג סידן) עוד 900 מ"ג סידן בצורת חלב פרה וסידן בכדורים. המסקנה בתום חודשיים: התוספות לא תרמו סידן לגוף, כנראה בגלל דיכוי ספיגת הסידן במעי וירידת הספיגה החוזרת בכליות. מסקנה: הגוף יודע להסתדר לא רע עם מה שיש לו.
בחולות אוסטיאופורוטיות מתן דיאטה עשירת חלבון הגבירה את אובדן הסידן בשתן, הקטינה את ספיגתו במעי ויצרה מאזן סידן שלילי!!! כאשר החליפו את החלבון בדיאטה הרגילה, שעיקרו מאכלי חלב ובשר בדיאטה שוות חלבון ממקור צמחי, ירדה הפרשת הסידן בשתן מ 150 מ"ג ביום ל 103 מ'"ג. בחשבון פשוט ניתן לחסוך בשינוי דיאטטי זה כ- 50 מ"ג ליום או גרם וחצי לחודש, תבינו כמה יכולנו לחסוך במשך 50, 60 שנה, אם לא היינו נוגעים בחלבון מן החי (מוצרי חלב ובבשר).
ממצאים דומים פורסמו גם ביפן על הקשר הישיר בין אובדן סידן בשתן לבין ריבוי חלבון מן החי. קרוב לודאי שאובדן הסידן נובע מריבוי חומצות אמינו המכילות סולפטים, המעלות את חומציות הדם, מצב המחייב הוצאת סידן מהעצם לשמירת מאזן חומצי-בסיסי. בזמן צריכת חלבון מן הצומח אין אובדן סידן דומה.
בחולדות, שניזונו מחלבון חלב פרה בכמות נמוכה וגבוהה, הושתלה תחת העור עצם ממנה הוצא הסידן . כעבור 3 שבועות נמצאה הופעת סידן בעצם המושתלת רק בחולדות שקיבלו דיאטה דלת חלבון. בחיות שאכלו הרבה חלבון היה יותר סידן בשתן ורמות הסידן בדם היו נמוכות יותר. במאמר נוסף של אותו צוות חוקרים נמצא כי ריבוי חלבון במזון החולדות מוריד את ספיגת הסידן ומגביר את ספיגת הזרחן במעי.
ד"ר מארק מסינה, אחד המומחים הגדולים להיבטים בריאותיים של הסויה, שעבד בנושא סויה וגידולים ממאירים במכון הלאומי של סרטן (NCI) בארה"ב, מציין כי לא זו בלבד שהסויה מקטינה את אובדן הסידן לעומת חלבון מן החי, יש לה פעילות מעכבת ספיגת עצם, בדומה למתן הורמונים. מלבד זאת הסויה עשירה בסידן, וספיגתו בגוף טובה מאד.
מסקנתו היא שיש לעבור לחלבון מן הצומח כדי לשמור על הסידן.
בכינוס בבריסל 1996, הציגו חוקרי אוניברסיטה מאילינוי את המעקב בשישים ושש נשים בגיל הבלות, שהיו בדיאטה דלת שומן וכולסטרול וקיבלו חלבון סויה. התוצאה היתה שיפור בצפיפות המינרלים בעצם תוך חצי שנה.
פרופ' סוזן פוטר מצאה כי תוספת חלבון סויה, ועוד יותר אם הוסיפו את הגניסטאין בכמות הגונה, שיפרה באופן ברור את צפיפות העצם של החוליות בעמוד השדרה המותני בנשים קשישות. הרווח הנוסף של הקשישות היה בירידת הכולסטרול בדם, בירידת 8% בכמות הכולסטרול הרע ועלית 4.5% בכולסטרול הטוב. אין ספק שצריכת הסויה למשך שנים רבות, תשמור על העצמות לעת זיקנה.
כן הוא רצונו של רופא הרושם לנשים כדורי סידן. הרופא מאד רוצה שהסידן יקלט בעצמות. אבל שקיקת הרופא לא בהכרח ידועה לסידן. במתן 1200 מ"ג סידן או אינבו (חומר סתמי) לאוכלוסית מבוגרים למשך ששה חודשים לא נמצא כל הבדל בתחלופת עצמות, כלומר העצם לא שמה לב שיש כדורי סידן בקיבה. ככל שנרבה באכילת מוצרי חלב, אנחנו אוכלים יותר חלבון, דבר המגביר את אובדן הסידן. נקודה.
לכל המעונינים בעצמות טובות יותר לעת זקנה טוב יעשו אם ישמרו ויקפידו על הדברים הבאים:
1. לא לדאוג. דאגה היא חלק מהמחלה.
2. לא לשים מוצרי חלב פרה במקרר. לדגני בוקר להוסיף חלב סויה. להוסיף גבינת טופו לסלט. לפינוק -מעדני סויה. הרבו בעיקר ירקות.
3. להפחית את כמות החלבון בדיאטה, מומלץ שרובו יהיה מן הצומח ומדגי-ים. כמות החלבון המומלצת היא 25-35 גרם ליום, הרבה פחות מהמלצות של תזונאיות של היום.
4. פעילות גופנית, דוגמת התעמלות בונה עצם.
5. ולזכור שהבורא עשה עבודה טובה. כל מה שנדרש הוא תחזוקה טובה והימנעות ממה שידוע כלא בריא.
קישורים לשאר חלקי הספר:
אלרגיה לחלב פרה ורפלוקס קיבתי - וישטי
הבריחה הגדולה - בריחת הסידן
אולי תתענייני גם ב:
