חוסר תיאבון זוהי תופעה שכמעט לא מדברים עליה. כשאנשים כה רבים סובלים מיותר מדי תיאבון, יש אפילו קנאה כלפי אלו שלא מרגישים את הדחף לאכול על בסיס יומיומי. יש שאפילו לא יתייחסו לחוסר בתיאבון כאל בעיה, אבל זהו סמפטום רציני שדורש התייחסות. לעיתים חוסר התיאבון ילווה בחוסר חשק מיני, עייפות, תשישות, מתח, העדר מוטיבציה כללית והעדר חיוניות ותשוקה לחיים. כל אלו כבר רומזים לנו שיש כאן הרבה מעבר להעדר הדחף לאכול או לחוסר ההתעניינות באוכל.
לא סתם קיים הצירוף המוכר "תיאבון בריא". תיאבון זה בריא. חוסר תיאבון בהחלט יכול להעיד על בעיה פיזית, נפשית או שילוב של השניים.
יש לעשות אבחנה בין חוסר תיאבון זמני לבין חוסר תיאבון כרוני וממושך.
חוסר תיאבון זמני
חוסר תיאבון זמני הוא חוסר תיאבון שנמשך מספר ימים בלבד ועלול להיגרם מהמצבים הבאים:
הפרעות שונות במערכת העיכול כמו - שלשול, עצירות, כאבי בטן.
מחלות וירליות או חיידקיות שונות שלעיתים גורמות לעלייה של חום כמו - צינון, שפעת, דלקת גרון, דלקות אוזניים.
תשישות וסטרס - אצל חלק מהאנשים המצב הזה יגרום לחוסר תיאבון ואצל חלק מהאנשים לצורך באכילה מוגברת.
מצבים נפשיים: דיכאון, דכדוך, חרדות, כעסים וכו'.
חוסר תיאבון זמני הוא לטובתנו וצריך להיענות לו. כלומר, אין תיאבון -אז לא לאכול.
כשיש הפרעות שונות במערכת העיכול כמו עצירות, שלשול, כאבי בטן, ההימנעות מאכילה מאפשרת לגוף זמן להתאושש, להוציא את מה שמיותר ממערכת העיכול ולתת לה לנוח. כשהתהליך הזה יסתיים, התיאבון יחזור. במצבים האלו חשוב במיוחד לשתות כדי להחזיר נוזלים לגוף (חשוב במצב של שלשול), לאפשר יציאה טובה של צואה (במצב של עצירות), או על מנת לעזור לגוף לפנות פסולת מיותרת.
כאשר מדובר על מחלות וירליות או חיידקיות שגורמות לעלייה של חום, כמעט כולם מכירים את העדר התיאבון שמלווה לזה. בזמן חום, מערכת החיסון עובדת על מנת להשמיד את החיידקים או הוירוסים שפלשו ושמנסים להתרבות. זה בדיוק הזמן שצריך לאפשר לגוף מנוחה על מנת שיוכל לגייס את כל מאמציו למלחמה בפולשים. את זה אנחנו מאפשרים גם באמצעות הימנעות מאכילה של מזון. וגם כאן חשובה במיוחד השתייה על מנת להימנע מהתייבשות (יש איבוד מוגבר של נוזלים בזמן חום), וכדי לאפשר לתהליכי ההחלמה להיות יעילים יותר.
חוסר תיאבון שמגיע על רקע נפשי הוא נפוץ במיוחד. כאשר הגוף נמצא במצב של סטרס משאבי הגוף מגויסים אל מערכות אחרות בגוף ופחות אל מערכת העיכול. זאת הסיבה לכך שבזמן שהגוף מתוח העיכול לא כל כך יעיל. כדי שהמזון יתעכל בצורה טובה וללא כל הפרעות, צריך לאכול כשהגוף במצב רגוע. עיכול לא יעיל עלול לגרום לפירוק חלקי של המזון וספיגתו לזרם הדם. מצב זה עלול לגרום להתפתחות של רגישויות שונות, הצטברות של פסולת, גזים, כאבי בטן, עצירויות ושלשולים.
חוסר תיאבון כרוני
חוסר תיאבון כרוני הוא חוסר תיאבון שנמשך כמה שבועות, חודשים או שנים. הגורמים לחוסר התיאבון הממושך דומים לגורמים לחוסר תיאבון זמני, אם גם הם מופיעים בצורה כרונית. מבחינתנו זה אומר, שחוסר התיאבון הוא רק סימן עבורנו שיש בעיה אחרת שצריך וחשוב להתייחס אליה ולטפל בה.
הגורמים לחוסר תיאבון ממושך הם:
עצירות כרונית
מחסור בחומצה פולית, ויטמין B2 או נתרן
מיעוט בחומצת קיבה (גורם לתחושת שובע מהירה)
סטרס ממושך
מצבים נפשיים כמו דיכאון או דכדוך כרוניים, חרדות, כעסים או רגשות שליליים שנמשכים לאורך זמן.
הפרעות בבלוטת התריס או בבלוטת האדרנל
סרטן
חשוב לציין! גם במקרים שיש חוסר תיאבון ממושך, ואפילו אם מלווה בירידה לא רצויה במשקל, אין להתעקש על אכילה מופרזת כניסיון להתגבר על הבעיה - ההפך עלול לקרות. את חוסר התיאבון יש לאבחן בהקדם ולטפל. עם זאת, לא מומלץ לצום. יש להקפיד על שתייה מרובה של משקאות שמכילים ויטמינים ומינרלים כגון: תה, מיצי פירות וירקות ומרקים. אפשר לאכול ארוחות קטנות לאורך היום של מזון שקל לעיכול כמו תפוחי אדמה, בטטות, אורז, ירקות מבושלים ופירות.
חוסר תיאבון לרוב יעיד על בעיה קלה (=לא מסכנת חיים) ושניתן לפתור באמצעים פשוטים יחסית, ועם זאת במקרים מסוימים חוסר התיאבון עלול להופיע בעקבות הימצאות של מחלה קשה. אין להזניח את הטיפול בבעיה מהסוג הזה ומומלץ לפנות לאבחון ולטיפול בהקדם.
לבירור נוסף על הגורמים והטיפול בחוסר תיאבון ניתן ליצור אתי קשר
אולי תתענייני גם ב: