מערכות פינוי הפסולת בגוף

 

 

מערכת העיכול Digestive System

 

איברים עיקריים שמשתתפים בתהליך הפינוי דרך מערכת העיכול  

איברי מערכת העיכול: פה (Mouth), לשון (Tongue), שניים (Teeth), לוע (Pharynx), ושט (Esophagus), קיבה (Stomach), מעי דק (Small Intestine), שלושת חלקי המעי הדק: תריסריון (Duodenum), Jejunum, Ileum, מעי גס (Large Intestine / Colon), חלחולת (Rectum), פי הטבעת (Anusׂ).

איברים נוספים: כבד (Liver), כיס המרה (Gallbladder), לבלב (Pancreas), מערכת הלב וכלי הדם. (תמיר, 2005)

 

המסלול שבו עוברת הפסולת דרך מערכת העיכול עד ליציאה מהגוף

כניסת החומרים למערכת העיכול מתחילה בפה או באף ומשם עוברת באיברים הבאים לפי סדר: לוע, ושט, קיבה, מעי הדק. במעי הדק הדרכים מתפצלות. במצב תקין החומרים החיוניים יספגו למחזור הדם והפסולת תגיע למעי הגס ומשם החוצה דרך הרקטום. במצב לא תקין פסולת תגיע למחזור הדם וממנו לכבד. הכבד מפנה את הפסולת המיותרת דרך מיצי המרה שמגיעים לכיס המרה ומשם הפסולת מגיעה למעי הדק בשאיפה שימשיכו למעי הגס והחוצה מהגוף.

ישנה דרך נוספת בה פסולת יוצאת מהגוף במצב פתולוגי בעזרת הקאה. זהו מצב שבו מהקיבה נפלטים חומרים בכיוון ההפוך דרך הושט, הלוע ומשם החוצה מהגוף דרך הפה. 

פסולת שמתפנה דרך מערכת העיכול: חומרים רעילים הנוצרים בתהליכי העיכול כגון אמוניה, תרופות, ניקוטין, אלכוהול, שאריות הורמונים, עודפי כולסטרול, סיבים תזונתיים, עודפי מינרלים וויטמינים, חיידקים חיים ומתים ותוצריהם, תאים מתים ממערכת העיכול, עודפי חלבון, חומרים ממזון מתועש כגון: ממתיקים למיניהם, חומרי שימור, צבעי מאכל .

 

על מנת שתהליך הפינוי דרך מערכת עיכול יהיה תקין ויעיל צריכים להתרחש הדברים הבאים:

1. צריכה להיות פריסטלטיקה תקינה וטובה במערכת העיכול.
2. צינור העיכול צריך להיות ללא חסימות (של גידולים, הדבקויות רקמה, ליחה).
3. מערכת העיכול צריכה להיות שלמה לכל אורכה ללא דלקות וכיבים.

• תפקוד לא תקין של הרקמה יגרום לסינון לא נכון של החומרים העוברים במערכת העיכול ויאפשר מעבר של רעלים לא רצויים או פתוגנים שונים אל זרם הדם.
• אי תקינות האיברים המשתתפים בפינוי תגרום להאטת מעבר הפסולת לאורך המערכת החל מהפה ועד לפי הטבעת במצבים הבאים: כיבים פצעים בפה יפריעו ללעיסה ולכן לפירוק לא מלא של המזון, פצעים לאורך צינור העיכול יכולים לגרום לכאב שיגרום לספזם, ופצעים בפי הטבעת יגרמו לכיווצו.

1. דרושה כמות מספקת של אנזימי עיכול, חיידקים חיוניים וויטמינים הדרושים לתפקוד תקין של מערכת העיכול.
2. דרושה זרימת דם תקינה (למערכת העיכול ובכל כלי הדם באופן כללי) – פירוט התנאים לזרימת דם תקינה יופיע בהמשך העבודה.
3. צריך להיות מעבר תקין של נוזלי מרה מהכבד לכיס המרה.
4. צריך להיות מעבר תקין של נוזלי המרה מכיס המרה אל התריסריון (תחילת המעי הדק).

גורמים נוספים לשיבוש תהליך הפינוי דרך מערכת העיכול:

העדר סיבים בתזונה, פלורת מעיים לא תקינה, זיהומים במערכת העיכול, דחיית מתן צואה, העדר לעיסה מספקת, העדר שומנים בתזונה או הגזמה בצריכת שומנים, חוסר/עודף חומצת קיבה, אכילת כמויות מופרזות.

לפי ד"ר ראוך התופעות אותן נראה אם מערכת העיכול לא מפנה פסולת בצורה יעילה יהיו בעיקר תופעות מהשלב הראשון:  שכבה על הלשון בכל צבע, טעם לא טוב בפה בעיקר בבוקר, ריח לא טוב מהפה, צריבה של הלשון, נטייה לדלקות גרון ולוע, צרבת, עצירות, גזים, שינויים בתיאבון, ריח חריף בצואה, שלשולים, הקאות, טרשת עורקים, גסטריטיס, קוליטיס, אבנים בכיס מרה, טחורים.

 

מערכת השתן והכליות Renal system

 

איברים עיקריים שמשתתפים בתהליך הפינוי דרך מערכת השתן והכליות

איברי הכליה: Cortex  (האזור החיצוני – בו נוצר רוב השתן), Medulla (האזור הפנימי), אגן הכליה (Renal Pelvis), נפרונים – יחידה בכליה המייצרת שתן (Nephron), קופסית – עורקיק עם תכונות של חדירות חלקית מהדם (Glomerulus) בדופן העורקיק ישנם חורים. חורים אלו קטנים מכדי לתת לכדוריות דם לעבור דרכם, אך חומרים קטנים כגון מים, מלחים, אוראה ועוד עוברים דרכם לחלל הקופסית. השופכנים (Ureters), שלפוחית השתן (Urinary Bladder), השופכה (Urethra).

 

המסלול שבו עוברת הפסולת דרך מערכת השתן והכליות  עד ליציאה מהגוף

הגעת הפסולת אל מערכת השתן והכליות במצב תקין תגיע רק דרך זרם הדם. במצב פתולוגי יגיעו חיידקים דרך השופכה אל הכליות. מהדם פסולת תגיע אל הנפרונים, אבוביות הכליה, אגן הכליה ומשם אל מערכת השתן דרך השופכן אל שלפוחית השתן ומשם החוצה מהגוף דרך צינור השופכה. 

פסולת שמתפנה דרך מערכת השתן והכליות: תרכובות חנקניות, אוריאה, חומצות שתן, קריאטינין ומלחי אמוניום, עודפי מלחים באפן כללי ועודפי נתרן במיוחד, עודפי אשלגן, פוספטים וסולפטים (מגיעים ממטבוליזם של חלבונים), פיגמנטים, הורמונים, ויטמינים והנגזרות שלהם, שאריות של תרופות (רוב התרופות מסולקות דרך מערכת השתן )

 

גורמים לשיבוש בפינוי הפסולת דרך מערכת השתן והכליות: 

ליקויים בתפקוד הכליות ושלפוחית השתן עשוי לגרום להפרעה בייצור השתן או בסינון הדם, דבר שעשוי לגרום להצטברות רעלים ונוזלים בגוף:

• מחלות כגון: סוכרת, לחץ דם גבוה, תרופות ומחלות חיסון עצמי.
• הפרעות מכאניות בכליות ובשופכנים - אבנים,  גידולים, ציסטות וכדומה.
• הפרעות עצביות הגורמות להפרעה בריקון שלפוחית השתן.
• הגדלה שפירה או ממאירה של הערמונית היא הסיבה השכיחה ביותר להפרעה בזרימת השתן בגברים מבוגרים.
• זיהום בדרכי השתן.
• תזונה: קפאין, אלכוהול, עודפי מלח, צריכה רבה של חלבון, מזונות יוצרי חומצה (חלבון מהחי). 

 

 

מערכת הנשימה Respiratory System

 

איברים עיקריים שמשתתפים בתהליך הפינוי דרך מערכת הנשימה

איברי מערכת הנשימה: אף (Nose), פה (Mouth), גרון (Larynx), קנה הנשימה (Trachea), סמפונות ראשיים ומשניים (Bronchi), סימפונונות (Bronchioles), נאדיות (Alveoli), ריאות (Lungs), רירית הנשימה (Respiratory Mucosa). עורק הריאה (Pulmonary Artery), ורידי הריאה (Pulmonary Veins), סרעפת (Diaphragm), ריסנים (Cilia).

איברים נוספים: שרירים שעוזרים בנשימה (בעיקר מאומצת), מערכת הלב וכלי הדם.

 

המסלול שבו עוברת הפסולת דרך מערכת הנשימה  עד ליציאה מהגוף

כניסת הפסולת אל  הגוף דרך מערכת הנשימה מתחילה באף והפה. משם דרך הגרון, קנה הנשימה והסמפונות מגיעה לריאות שם נמצאות הנאדיות שמעבירות חומרים חיוניים לצד פסולת, דרך ורידי הריאה אל הלב ומשם אל זרם הדם בכל הגוף. חלק מהחומרים הנכנסים אל מערכת הנשימה "יתקעו" בדרך בשערות הקטנות (Cilia) לאורך דרכי הנשימה ויוצאו החוצה. יציאת הפסולת דרך מערכת הנשימה תתחיל בזרם הדם, אל הלב, משם אל עורקי הריאה ואל הנאדיות ותעשה את כל המסלול ההפוך עד ליציאה מהאף. חלק מהפסלת תגיע אל הפה ומשם החוצה מהגוף או אל מערכת העיכול. בריא מיוצרים נוזלים באופן קבוע איתם יוצאת חלק מהפסולת החוצה מהגוף. במצב פתולוגי תאי מערכת הנשימה ייצרו ליחה צמיגה על מנת לפנות כמויות גדולות יותר של פסולת.

חומרים שנכנסים ומתפנים דרך מערכת הנשימה: CO2, חלקיקי אבק, מים, בכמויות קטנות: אמוניה, אלכוהול, גזים הנוצרים בפירוק מזונות על ידי מערכת העיכול, חומרי ריסוס והדברה, זיהום ממכוניות.

 

גורמים לשיבוש בפינוי הפסולת דרך מערכת הנשימה: 

• אי תקינות דופן הנאדיות שתגרום לירידה בחילוף הגזים (למשל בדלקת ריאות או באמפיזמה).
• הפרעה במעבר האוויר דרך הסימפונות תגרום להפרעה חסימתית והאוויר יתקשה להיכנס לנאדיות ולצאת מהן (למשל כמו באסטמה).
• הרס שערות הסיליה בעקבות עישון. שערות הסיליה מפנות את הנוזלים והליחה שמצטברים בריאות. אצל אדם מעשן, שערות אלו נהרסות ולכן פינוי הנוזלים מהריאות אינו יעיל.
• עישון מוריד את יכולת המתיחה הדינמית של הריאות. כתוצאה מביצוע של 15 שאיפות מסיגריה, עולה פי שלושה התנגדות דרכי הנשימה. הניקוטין הנמצא בסיגריות גורם לכיווץ של דרכי הנשימה, ומעלה את ההתנגדות לזרימת האוויר לתוך הריאה ומהריאה. 

 

העור Skin

 

איברים עיקריים שמשתתפים בתהליך הפינוי דרך העור

שלושת שכבות העור: אפידרמיס (Epidermis), דרמיס (Dermis), תת-עור (Subcutaneous tissue).

בלוטות: בלוטות זיעה (Sweet Glands), בלוטות חלב (Sebaceous Glands).

איברים נוספים: כלי הדם.

*בלוטות החלב ובלוטות הזיעה נמצאות בתוך שכבת הדרמיס ובתת עור. האפידרמיס הוא השכבה החיצונית ביותר של העור. 

 

המסלול שבו עוברת הפסולת דרך העור עד ליציאה מהגוף

הפסולת מגיעה אל העור וממנו החוצה מגיעה בעיקר מהדם – במצב תקין. הפסולת יוצאת החוצה דרך בלוטות הזיעה בצורה של הזעה דרך שתי שכבות העור: תת עור ודרמיס ודרך השכבה החיצונית ביותר, האפידרמיס, החוצה מהגוף. במצב לא תקין אותו אנחנו גורמים, הפסולת תכנס מבחוץ דרך העור אל זרם הדם כמו במצב של הזרקה או מריחה של חומרים שונים על גבי העור כמו דאודורנטים, קרמים, משחות, מדבקות הורמונאליות או מדבקות ניקוטין. כל אלו לא רק גורמים להכנסת פסולת אל הגוף, הם גם מפריעים לפינוי הפסולת מכיוון שמתערבים בתפקודו של העור. (Jensen, 1982)

חומרים שמתפנים דרך העור: מים, אלקטרוליטים שונים, מלחים, אוריאה, אמוניה, חומצות אמינו, שרידי ויטמינים. 

 

סימנים לתפקוד לקוי של העור

1. הזעה בלילה או הזעה ממאמץ קל.
2. העדר הזעה במצבים בהם אמורה להיות הזעה כגון פעילות גופנית אירובית ומצבים של חום ולחות.

גורמים לתפקוד לקוי של העור 

1. דיכוי כרוני של מחלות עור על ידי שימוש בתרופות.
2. כל גורם שמפריע לתהליך ההזעה - שימוש קבוע במשחות, קרמים, איפור, דאודורנטים המכילים מונעי הזעה ואנטי פרספירנטים, לבוש מבד סינטטי.
3. חוסר ברכיבים החיוניים לתפקוד עור – סיליקון, ברזל, אשלגן, ויטמין A, קומפלקס B, ויטמיני C, E, D, F, ביוטין, ויטמין כולין, סידן, נחושת, אבץ, מגנזיום, ביופבלנואידים.

מערכת הלימפה lymphatic system

 

איברים עיקריים שמשתתפים בתהליך הפינוי דרך המערכת הלימפטית

איברי מערכת הלימפה: נימי הלימפה (Lymphatic capillary), קשריות/בלוטות לימפה (Lymph nodes), צינורות הלימפה (Lymphatic vessels), המוביל החזי (Thoracic duct), צינור הלימפה הימני (Right lymphatic duct), טחול (Spleen).

איברים נוספים: ורידים תת בריחיים (Subclavian veins),  כלי הדם, השרירים.

 

המסלול שבו עוברת הפסולת דרך מערכת הלימפה עד ליציאה מהגוף

נוזל הלימפה זורם בצינורות שעוברים דרך בלוטות הלימפה. הוא יוכל להסתנן בקלות לתוך הרקמות ובין התאים, מביא להם מזון וקולט פסולת. מצינורות הלימפה הנוזל מגיע לצינורות הגדולים יותר – המוביל החזי וצינור הלימפה הימני ומשם מגיע אל זרם הדם. הנוזל בעצם מתחדש ע"י כך שהוא מתחבר למערכת הדם ומחזיר פסולת לתוכה. 

המערכת הלימפטית מסננת: עודף של נוזלים, תאים מתים, חומר פתוגני, תאי סרטן, טוקסינים של תאי הסרטן והנוזל הבין תאי. בתוך קישרי הלימפה נעשה סינון איטי ולכידה של הגופים הזרים והפסולת, והריסתם בדרכים רב גוניות.

 

פינוי יעיל של נוזל הלימפה

לצינורות הלימפה אין "משאבה" שמזרימה את הנוזל, בדומה ללב. לכן קצב זרימת הנוזל תלוי במידה מסוימת במצב התנועה של הגוף. לפיכך ישנן שתי דרכים בהן נוזל הלימפה נע בגוף:

• נוזל לימפה חדש מגיע ודוחף את הישן עד שמגיע לזרם הדם – דרך איטית ולא יעילה.
• הפעלה של שרירים לוחצת על צינורות הלימפה וע"י כך מניעה את הנוזל בתוכם עד לזרם הדם – דרך יעילה. 

 

למידע נוסף על ניקוי רעלים צרו אתי קשר